לאורך סיפור יציאת מצרים חוזר ונשנה מוטיב ידיעת ה' וזאת בהמשך ישיר לאי הידיעה המוצהרת של פרעה את ה' במפגש הראשון בינו לבין משה.עם זאת יש כאן משולש של יודעים: בצלע אחת פרעה, בשניה מצרים ובשלישית ב"י.החלוקה הזו מוצאת את ביטויה גם במיקום בו היא מוזכרת: לפני מכות מצרים ולאחריהם מוזכרת הידיעה של מצרים,מכות מצרים מחולקות לשניים: 7 הראשונות המובאות בפרשת וארא- עוסקות בידיעת פרעה את ה' ואילו בשלוש האחרונות המובאות בפרשת בוא- מוזכרת ידיעת ב"י את ה'.החלוקה הזו אינה מקרית כמובן, יש כאן שלוש דרגות שונות של ידיעה: אין הידיעה של ב"י דומה לזו של פרעה ואין ידיעתו של פרעה דומה לזו של מצרים.
לפני מופת התנין:
וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי-אֲנִי יְ-ה-וָ-ה בִּנְטתִי אֶת-יָדִי עַל-מִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם (ז,ה)
דם:
כּה אָמַר יְ-ה-וָ-ה בְּזאת תֵּדַע כִּי אֲנִי יְ-ה-וֹ-ָה הִנֵּה אָנכִי מַכֶּה בַּמַּטֶּה אֲשֶׁר-בְּיָדִי עַל-הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאר וְנֶהֶפְכוּ לְדָם (ז,יז)
צפרדע:
וַיּאמֶר לְמָחָר וַיּאמֶר כִּדְבָרְךָ לְמַעַן תֵּדַע כִּי-אֵין כַּי-ה-וֹ-ָה אֱ-לֹ-הֵ-י-נ-וּ (ח,ו)
ערוב:
וְהִפְלֵיתִי בַיּוֹם הַהוּא אֶת-אֶרֶץ גּשֶׁן אֲשֶׁר עַמִּי עמֵד עָלֶיהָ לְבִלְתִּי הֱיוֹת-שָׁם עָרב לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי יְ-ה-וָ-ה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ (ח,יח)
ברד:
כִּי בַּפַּעַם הַזּאת אֲנִי שׁלֵחַ אֶת-כָּל-מַגֵּפתַי אֶל-לִבְּךָ וּבַעֲבָדֶיךָ וּבְעַמֶּךָ בַּעֲבוּר תֵּדַע כִּי אֵין כָּמנִי בְּכָל-הָאָרֶץ (ט,יד)
וַיּאמֶר אֵלָיו משֶׁה כְּצֵאתִי אֶת-הָעִיר אֶפְרשׂ אֶת-כַּפַּי אֶל-יְ-ה-וֹ-ָה הַקּלוֹת יֶחְדָּלוּן וְהַבָּרָד לֹא יִהְיֶה-עוֹד לְמַעַן תֵּדַע כִּי לַ-י-ה-וֹ-ָה הָאָרֶץ (ט,כט)
ארבה:
וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וְאֶת-אתֹתַי אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בָם וִידַעְתֶּם כִּי-אֲנִי יְ-ה-וֹ-ָה (י,ב)
מכת בכורות:
וּלְכל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ-כֶּלֶב לְשׁנוֹ לְמֵאִישׁ וְעַד-בְּהֵמָה לְמַעַן תֵּדְעוּן אֲשֶׁר יַ-פְ-לֶ-ה יְ-ה-וָ-ה בֵּין מִצְרַיִם וּבֵין יִשְׂרָאֵל (יא,ז)
אחרי יציאת מצרים:
וְחִזַּקְתִּי אֶת-לֵב-פַּרְעה וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעה וּבְכָל- חֵילוֹ וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי-אֲנִי יְ-ה-וֹ-ָה וַיַּעֲשׂוּ-כֵן (יד,ד)
לפני קריעת ים סוף:
וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי-אֲנִי יְ-ה-וָֹ-ה בְּהִכָּבְדִי בְּפַרְעה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו (יד,יח)
ההזדמנות הראשונה שניתנה לפרעה ולכל מצרים לדעת את ה' היתה במופת התנין: מטהו של אהרון בולע את מטות החרטומים והדבר הוא פלא אך בכל זאת- לא פרעה ולא עבדיו מגיעים בעקבות כך לידיעת ה'.מרגע זה והלאה מכוונת המכות למטרה מרכזית אחת: ידיעת פרעה את ה'.מצרים כולה תגיע לידיעת ה' רק על ים סוף- כאשר תצא מתוך ארץ מצרים וממילא גם מתוך מוראו של פרעה השולט בכל ארץ מצרים.אז ורק אז יגיעו המצרים למדרגה של ידיעת ה'- כפי שניתן לראות בלשון הכתוב: וידעו מצרים.
מכת הדם באה ללמד את פרעה שה' הוא י-ה-ו-ה קרי : היה הווה ויהיה , נצחיות האל הקיום אליו התכחש פרעה מושגים במכת הדם.( מקביל ל"אנוכי ה"')
במכת הצפרדע פרעה למד שאין עוד מלבדו (מקביל ל"לא יהיה לך אלוקים אחרים")
במכת הערוב פרעה למד לדעת שה' לא נמצא רק בשמים אלא מעורב בבריאה ( אני ה' בקרב הארץ).
במכת הברד פרעה למד על ייחודיותו של ה' בקרב הארץ ועל כך שהכל שייך לה'.
במכה זו סוף סוף מגיע פרעה לדרגה ראויה של ידיעת ה' באמרו: "חָטָאתִי הַפָּעַם יְ-ה-וֹ-ָה הַצַּדִּיק וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים". הכרתו של פרעה בצדקותו של ה' היא היא הראייה לכך שאכן הושגה מטרת הידיעה של פרעה ולמרות שעדיין אינו משלח את ב"י מארצם הרי שכעת יש להתחיל במכות אשר יביאו את ב"י לדעת את ה', וזאת למרות שידיעת ה' המלאה של ב"י כעם תחול רק במתן תורה (ע"פ אבן עזרא) כפי שכבר הודיע להם בלשון הגאולה הרביעית:
"וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְ-ה-וָֹ-ה אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם".
לפני מופת התנין:
וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי-אֲנִי יְ-ה-וָ-ה בִּנְטתִי אֶת-יָדִי עַל-מִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם (ז,ה)
דם:
כּה אָמַר יְ-ה-וָ-ה בְּזאת תֵּדַע כִּי אֲנִי יְ-ה-וֹ-ָה הִנֵּה אָנכִי מַכֶּה בַּמַּטֶּה אֲשֶׁר-בְּיָדִי עַל-הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאר וְנֶהֶפְכוּ לְדָם (ז,יז)
צפרדע:
וַיּאמֶר לְמָחָר וַיּאמֶר כִּדְבָרְךָ לְמַעַן תֵּדַע כִּי-אֵין כַּי-ה-וֹ-ָה אֱ-לֹ-הֵ-י-נ-וּ (ח,ו)
ערוב:
וְהִפְלֵיתִי בַיּוֹם הַהוּא אֶת-אֶרֶץ גּשֶׁן אֲשֶׁר עַמִּי עמֵד עָלֶיהָ לְבִלְתִּי הֱיוֹת-שָׁם עָרב לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי יְ-ה-וָ-ה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ (ח,יח)
ברד:
כִּי בַּפַּעַם הַזּאת אֲנִי שׁלֵחַ אֶת-כָּל-מַגֵּפתַי אֶל-לִבְּךָ וּבַעֲבָדֶיךָ וּבְעַמֶּךָ בַּעֲבוּר תֵּדַע כִּי אֵין כָּמנִי בְּכָל-הָאָרֶץ (ט,יד)
וַיּאמֶר אֵלָיו משֶׁה כְּצֵאתִי אֶת-הָעִיר אֶפְרשׂ אֶת-כַּפַּי אֶל-יְ-ה-וֹ-ָה הַקּלוֹת יֶחְדָּלוּן וְהַבָּרָד לֹא יִהְיֶה-עוֹד לְמַעַן תֵּדַע כִּי לַ-י-ה-וֹ-ָה הָאָרֶץ (ט,כט)
ארבה:
וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וְאֶת-אתֹתַי אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בָם וִידַעְתֶּם כִּי-אֲנִי יְ-ה-וֹ-ָה (י,ב)
מכת בכורות:
וּלְכל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ-כֶּלֶב לְשׁנוֹ לְמֵאִישׁ וְעַד-בְּהֵמָה לְמַעַן תֵּדְעוּן אֲשֶׁר יַ-פְ-לֶ-ה יְ-ה-וָ-ה בֵּין מִצְרַיִם וּבֵין יִשְׂרָאֵל (יא,ז)
אחרי יציאת מצרים:
וְחִזַּקְתִּי אֶת-לֵב-פַּרְעה וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעה וּבְכָל- חֵילוֹ וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי-אֲנִי יְ-ה-וֹ-ָה וַיַּעֲשׂוּ-כֵן (יד,ד)
לפני קריעת ים סוף:
וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי-אֲנִי יְ-ה-וָֹ-ה בְּהִכָּבְדִי בְּפַרְעה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו (יד,יח)
ההזדמנות הראשונה שניתנה לפרעה ולכל מצרים לדעת את ה' היתה במופת התנין: מטהו של אהרון בולע את מטות החרטומים והדבר הוא פלא אך בכל זאת- לא פרעה ולא עבדיו מגיעים בעקבות כך לידיעת ה'.מרגע זה והלאה מכוונת המכות למטרה מרכזית אחת: ידיעת פרעה את ה'.מצרים כולה תגיע לידיעת ה' רק על ים סוף- כאשר תצא מתוך ארץ מצרים וממילא גם מתוך מוראו של פרעה השולט בכל ארץ מצרים.אז ורק אז יגיעו המצרים למדרגה של ידיעת ה'- כפי שניתן לראות בלשון הכתוב: וידעו מצרים.
מכת הדם באה ללמד את פרעה שה' הוא י-ה-ו-ה קרי : היה הווה ויהיה , נצחיות האל הקיום אליו התכחש פרעה מושגים במכת הדם.( מקביל ל"אנוכי ה"')
במכת הצפרדע פרעה למד שאין עוד מלבדו (מקביל ל"לא יהיה לך אלוקים אחרים")
במכת הערוב פרעה למד לדעת שה' לא נמצא רק בשמים אלא מעורב בבריאה ( אני ה' בקרב הארץ).
במכת הברד פרעה למד על ייחודיותו של ה' בקרב הארץ ועל כך שהכל שייך לה'.
במכה זו סוף סוף מגיע פרעה לדרגה ראויה של ידיעת ה' באמרו: "חָטָאתִי הַפָּעַם יְ-ה-וֹ-ָה הַצַּדִּיק וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים". הכרתו של פרעה בצדקותו של ה' היא היא הראייה לכך שאכן הושגה מטרת הידיעה של פרעה ולמרות שעדיין אינו משלח את ב"י מארצם הרי שכעת יש להתחיל במכות אשר יביאו את ב"י לדעת את ה', וזאת למרות שידיעת ה' המלאה של ב"י כעם תחול רק במתן תורה (ע"פ אבן עזרא) כפי שכבר הודיע להם בלשון הגאולה הרביעית:
"וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְ-ה-וָֹ-ה אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה