פקודי: עשיית דבר ה'

18 פעמים בפרשת פקודי חוזרים ביטויים המעידים כי מלאכת המשכן נעשתה בדיוק כפי שציווה משה.
15 פעמים "כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְ-ה-וָ-ה אֶת מֹשֶׁה" ו-3 פעמים "כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְ-ה-וָ-ה". מה פשר החזרה המרובה על אותו הדבר, לכאורה מספיק היה לכתוב זאת פעם אחת בפסוק המסכם ?

וּמִן הַתְּכֵלֶת וְהָאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת הַשָּׁנִי עָשׂוּ בִגְדֵי שְׂרָד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ וַיַּעֲשׂוּ אֶת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְ-ה-וָ-ה אֶת מֹשֶׁה:(לט,א)
וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ אֲשֶׁר עָלָיו מִמֶּנּוּ הוּא כְּמַעֲשֵׂהוּ זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְ-ה-וָ-ה אֶת מֹשֶׁה (לט,ה)
וַיָּשֶׂם אֹתָם עַל כִּתְפֹת הָאֵפֹד אַבְנֵי זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְ-ה-וָ-ה אֶת מֹשֶׁה: (לט,ז)
וַיִּרְכְּסוּ אֶת הַחֹשֶׁן מִטַּבְּעֹתָיו אֶל טַבְּעֹת הָאֵפֹד בִּפְתִיל תְּכֵלֶת לִהְיֹת עַל חֵשֶׁב הָאֵפֹד וְלֹא יִזַּח הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפֹד כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְ-ה-וָ-ה אֶת מֹשֶׁה (לט,כא)
פַּעֲמֹן וְרִמֹּן פַּעֲמֹן וְרִמֹּן עַל שׁוּלֵי הַמְּעִיל סָבִיב לְשָׁרֵת כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְ-ה-וָ-ה אֶת מֹשֶׁה (לט,כו)
וְאֶת הָאַבְנֵט שֵׁשׁ מָשְׁזָר וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי מַעֲשֵׂה רֹקֵם כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְ-ה-וָ-ה אֶת מֹשֶׁה(לט,כט)
וַיִּתְּנוּ עָלָיו פְּתִיל תְּכֵלֶת לָתֵת עַל הַמִּצְנֶפֶת מִלְמָעְלָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְ-ה-וָ-ה אֶת מֹשֶׁה (לט,לא)
וַתֵּכֶל כָּל עֲבֹדַת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְ-ה-וָ-ה אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ (לט,לב)
כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְ-ה-וָ-ה אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הָעֲבֹדָה (לט,מב)
וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְ-ה-וָ-ה כֵּן עָשׂוּ וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה: (לט,מג)
וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְ-ה-וָ-ה אֹתוֹ כֵּן עָשָׂה (מ,טז)
וַיִּפְרֹשׂ אֶת הָאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן וַיָּשֶׂם אֶת מִכְסֵה הָאֹהֶל עָלָיו מִלְמָעְלָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְ-ה-וָ-ה אֶת מֹשֶׁה (מ,יט)
וַיָּבֵא אֶת הָאָרֹן אֶל הַמִּשְׁכָּן וַיָּשֶׂם אֵת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ וַיָּסֶךְ עַל אֲרוֹן הָעֵדוּת כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְ-ה-וָ-ה אֶת מֹשֶׁה:(מ,כא)
וַיַּעֲרֹךְ עָלָיו עֵרֶךְ לֶחֶם לִפְנֵי יְ-ה-וָ-ה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְ-ה-וָ-ה אֶת מֹשֶׁה: (מ,כג)
וַיַּעַל הַנֵּרֹת לִפְנֵי יְהוָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְ-ה-וָ-ה אֶת מֹשֶׁה:(מ,כה)
וַיַּקְטֵר עָלָיו קְטֹרֶת סַמִּים כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְ-ה-וָ-ה אֶת מֹשֶׁה (מ,כז)
וְאֵת מִזְבַּח הָעֹלָה שָׂם פֶּתַח מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד וַיַּעַל עָלָיו אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַמִּנְחָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְ-ה-וָ-ה אֶת מֹשֶׁה(מ,כט)
בְּבֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וּבְקָרְבָתָם אֶל הַמִּזְבֵּחַ יִרְחָצוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְ-ה-וָ-ה אֶת מֹשֶׁה: (מ,לב)

ע"פ הדעה שהמשכן הוקם בצל חטא העגל ומרכיביו באן לכפר על חטא נורא זה של העם, הרי שכל אחד מהמוטיבים והעניינים המוזכרים אודות המשכן מהווה נדבך בכפרה זו.נעמוד הפעם רק על החזרה המרובה אחרי הביטוי "כאשר ציוה ה'" המאפיינת את כל פרשת פקודי.בעל "בית הלוי" בפירושו על התורה נותן לחזרה זו טעם מובהק הקשור בעניין העגל וז"ל:
"וכיון דעיקר חטאם בעגל היה מה שרצו להתחכם מעצמם לעשות ע"פ ידיעתם וחכמתם מעשה אשר לא נצטוו עליו ולזה במעשה המשכן שבא לכפר נאמר על כל מה שעשו "כאשר צוה ה'" כלומר דהגם דבצלאל היה יודע לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץוהיה יודע רמזים וסודות במלאכתו עם כל זה במלאכתו היה כל כוונתם כאשר ציוה ה' ונתכוונו רק לעשות ציוויו ורצונו יתברך לא משום שהשכל של עצמם מחייבם לעשות כן ,וזהו שכיפר להם על חטא העגל"
(בית הלוי,פרשת כי תשא)
יוצא אם כן שחטא העגל שהיה חריגה בוטה וברורה מציווי ה' אשר נבעה מתוך העמדת שיקול הדעת של העם מעל לכל ניתן לכפרה ע"י עשיית המשכן תוך כדי ביצוע דקדקני ומלא של דבר ה' בכל פרט ופרט ועל עניין מהותי זה באה ללמדנו החזרה המרובה על הביטוי "כאשר ציווה ה'". ממילא מובנת היטב ברכתו של משה לאחר שראה שאכן כך נעשה:
"וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְ-ה-וָ-ה כֵּן עָשׂוּ וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה"
שהרי הוא היה זה ששבר את הלוחות והביע כעסו של העם וכעת משראה שאכן חזרו בהם וביצעו את דבר ה' במלואו הרי שממילא הם ראויים לקבל ממנו את ברכתו.