אחד הנושאים החוזרים ונשנים החל מהפסוק האחרון של פרשת וישב ולאורך פרשת מקץ הינו מוטיב הזוכרים והשוכחים.שלוש דמויות מפתח בפרשה: פרעה,שר המשקים ויוסף מוזכרים בהקשר של זכרון ושכחה.
1.שר המשקים- הברמן הראשי של פרעה שוכח את הבטחותיו ליוסף כמתואר בפסוק החותם של פרשת "וישב" :
וְלֹא-זָכַר שַׂר-הַמַּשְׁקִים אֶת-יוֹסֵף וַיִּשְׁכָּחֵהוּ. ומתי נזכר ביוסף? כשפרעה חווה חלום שאין לו פותר, ואז הוא נאות להזכיר לפרעה: וַיְדַבֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת-פַּרְעה לֵאמר אֶת-חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם.
מה פשר כפל הביטויים "לא זכר" ו"וישכחהו"? ומדוע באמת שכח שר המשקים את יוסף כל השנתיים הללו?
2.פרעה: האזרח מספר 1 של העולם העתיק חולם על פי המדרש במשך שנתיים ימים את חלום הפרות והשיבולים אך בכל בוקר שוכח אותו ואת פתרונו.
מדוע שכח פרעה את פתרון החלום? ע"פ חז"ל מתרחש החלום בראש שנה, הלא הוא "יום הזיכרון" , מדוע יש משמעות לכך שפרעה חולם דווקא ביום הזיכרון?
3.יוסף - היהודי הבודד הראשון, יוסף,לא שוכח את זהותו גם בארץ נוכריה ולכן למרות שמקבל שם חדש מפרעה" צפנת פענח" הוא ממשיך לקרוא לעצמו יוסף.הוא שומר על זהותו העברית ולכן לא אוכל לחם עם המצרים והוא לא שוכח את שפתו, העברית.יוסף גם זוכר את היותו בארץ נוכריה ומטביע תודעה זו בשמו של בנו בכורו, מנשה:
וַיִּקְרָא יוֹסֵף אֶת-שֵׁם הַבְּכוֹר מְנַשֶּׁה כִּי-נַשַּׁנִי אֱלֹהִים אֶת-כָּל-עֲמָלִי וְאֵת כָּל-בֵּית אָבִי.
בכל עת שהותו במצרים יוסף כמובן זוכר את חלומותיו וממתין להתגשמותם ועל כן :
וַיִּזְכּר יוֹסֵף אֵת הַחֲלֹמוֹת אֲשֶׁר חָלַם לָהֶם וַיּאמֶר אֲלֵהֶם מְרַגְּלִים אַתֶּם לִרְאוֹת אֶת-עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם
יוסף לא שוכח את חלומותיו לאחיו- אך מדוע הוא מאשים אותם דווקא בריגול? כיצד זה קשור לחלומותיו?
1.הזיכרון הסלקטיבי של שר המשקים:
חז"ל הרבו לדרוש ולהסביר שיוסף נענש על כך ששם יהבו בגוי ולא בטח בה' שיצילו ועל כן נענש בכך שבמשך שנתיים נוספות נשכח ע"י שר המשקים אבל ניתן לפרש ולהסביר שכחה זו גם על דרך הפשט ולא רק כעונש מה'.דבריו של שר המשקים בתחילת הפרשה "את חטאי אני מזכיר היום" נאמרים באילוץ מסוים, כמובא בב"ר פפ"ט ז,שחשש שפרעה יצא מדעתו ואם יעמוד אחר תחתיו אולי לא ישאירו בתפקידו ולכן העז להזכיר בפני פרעה את מה שארע שנתיים קודם.במשך השנתיים חשש שר המשקים להזכיר בפני פרעה את אותה תקרית שבגינה הושלך אל בית הכלא כדי לא לעורר מחדש את זעמו של פרעה ורק כעת ובמיוחד לאור הנסיבות הדומות למה שהתרחש לפני שנתיים : יום הולדת את פרעה,חלום תמוה שאין לו פתרון וסכנה שמרחפת באוויר נזכר שר המשקים באותו נער עבד עברי הלא הוא יוסף.מנגנון ההדחקה והצורך לשרוד והדאגה לאינטרס האישי שלו בלבד הם אלו שהנחו את שר המשקים.
2.שכחת החלום ביום הזיכרון:
רבים מהחלומות שלנו נשכחים מאיתנו עם בוקר היות ונועדו לתת מענה לצורך פנימי בעת השינה, ובכל זאת אנו מוצאים את עצמנו זוכרים חלק מהם ומנסים למצוא להם מענה ופירוש.הקב"ה השכיח מפרעה את חלומותיו המאוד יוצאי דופן במשך שנתיים, עד אשר הגיע הזמן שתעלה קרנו של יוסף ופרעה יווכח בחכמתו הרבה שכן הפתרון גם כן נחלם על ידו ונשכח.ע"פ חז"ל פרעה חלם את חלומותיו המיוחדים בראש השנה.ומדוע דווקא בראש השנה? אפשר להביא כמה וכמה הסברים לכך אך הפשוט מכולם לע"ד הוא המסר שראש השנה הוא יום הזיכרון, יום שבו אנו מזכירים בפני הקב"ה את מעשינו הטובים ומקווים שידון אותנו לכף זכות.ההקבלה לסיפור שר המשקים ופרעה (להבדיל אלף אלפי הבדלות) בהירה וברורה.פרשת מקץ פותחת אם כן בסימן הזכרויות ביום הזיכרון(הוא ר"ה) שהוא גם יום ההולדת של פרעה.ראש השנה הוא יום ההולדת של האדם, יום שבו נסגר מעגל ונפתח מעגל חדש ועל כל אדם מוטלת המשימה של עצירה משטף החיים וניסיון להיזכר בכל ענייני השנה החולפת במעין חשבון נפש פנימי שמטרתו להסתכל על העבר במטרה לצלוח את העתיד.כל הנושאים שהוכנסו לקרן זווית במרתפי הזיכרון עולים וצפים ביום זה במטרה ללמוד מהם לקחים ולהמשיך הלאה במסע החיים.
3.הזיכרון הארוך של יוסף:
יוסף נחרץ ונחוש להוכיח לעצמו ולאחיו כי חלומותיו לא דיברו שווא.זו הסיבה, ע"פ הרמב"ן, שאינו שולח מסר אל משפחתו כל שנות שהותו במצרים. הוא ממתין ומייחל ליום בו יתגשמו חלומותיו.ולכן כאשר חלומות מתחיל להתממש הוא דואג ששום דבר לא יפגע במציאות המתרקמת.בעל "אמרות חכמה על התורה" מסביר את הצורך להאשים את האחים דווקא בעוון ריגול וז"ל :
"ידע יוסף, שאם יעכב אותם באשמת גניבה, והם הלוא יודעים כי הם חפים מפשע, הם יתמרמרו וישאלו את השומר עליהם, מי זה האדון שהורה לעצור אותם, וזה, ודאי יאמר להם שמדובר במושל חדש על מצרים, עברי אחד שפעם היה עבד ועלה לגדולה, ואז היה חשש שהם יגלו בעצמם שבעצם מדובר ביוסף. לכן "הדביק" להם יוסף אשמת ריגול, ואז, ידע, הם לא יעמיקו חקור עם שומריהם בשאלות עליו, שכן זה רק יגדיל את החשד כלפיהם כי מרגלים הם."
1.שר המשקים- הברמן הראשי של פרעה שוכח את הבטחותיו ליוסף כמתואר בפסוק החותם של פרשת "וישב" :
וְלֹא-זָכַר שַׂר-הַמַּשְׁקִים אֶת-יוֹסֵף וַיִּשְׁכָּחֵהוּ. ומתי נזכר ביוסף? כשפרעה חווה חלום שאין לו פותר, ואז הוא נאות להזכיר לפרעה: וַיְדַבֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת-פַּרְעה לֵאמר אֶת-חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם.
מה פשר כפל הביטויים "לא זכר" ו"וישכחהו"? ומדוע באמת שכח שר המשקים את יוסף כל השנתיים הללו?
2.פרעה: האזרח מספר 1 של העולם העתיק חולם על פי המדרש במשך שנתיים ימים את חלום הפרות והשיבולים אך בכל בוקר שוכח אותו ואת פתרונו.
מדוע שכח פרעה את פתרון החלום? ע"פ חז"ל מתרחש החלום בראש שנה, הלא הוא "יום הזיכרון" , מדוע יש משמעות לכך שפרעה חולם דווקא ביום הזיכרון?
3.יוסף - היהודי הבודד הראשון, יוסף,לא שוכח את זהותו גם בארץ נוכריה ולכן למרות שמקבל שם חדש מפרעה" צפנת פענח" הוא ממשיך לקרוא לעצמו יוסף.הוא שומר על זהותו העברית ולכן לא אוכל לחם עם המצרים והוא לא שוכח את שפתו, העברית.יוסף גם זוכר את היותו בארץ נוכריה ומטביע תודעה זו בשמו של בנו בכורו, מנשה:
וַיִּקְרָא יוֹסֵף אֶת-שֵׁם הַבְּכוֹר מְנַשֶּׁה כִּי-נַשַּׁנִי אֱלֹהִים אֶת-כָּל-עֲמָלִי וְאֵת כָּל-בֵּית אָבִי.
בכל עת שהותו במצרים יוסף כמובן זוכר את חלומותיו וממתין להתגשמותם ועל כן :
וַיִּזְכּר יוֹסֵף אֵת הַחֲלֹמוֹת אֲשֶׁר חָלַם לָהֶם וַיּאמֶר אֲלֵהֶם מְרַגְּלִים אַתֶּם לִרְאוֹת אֶת-עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם
יוסף לא שוכח את חלומותיו לאחיו- אך מדוע הוא מאשים אותם דווקא בריגול? כיצד זה קשור לחלומותיו?
1.הזיכרון הסלקטיבי של שר המשקים:
חז"ל הרבו לדרוש ולהסביר שיוסף נענש על כך ששם יהבו בגוי ולא בטח בה' שיצילו ועל כן נענש בכך שבמשך שנתיים נוספות נשכח ע"י שר המשקים אבל ניתן לפרש ולהסביר שכחה זו גם על דרך הפשט ולא רק כעונש מה'.דבריו של שר המשקים בתחילת הפרשה "את חטאי אני מזכיר היום" נאמרים באילוץ מסוים, כמובא בב"ר פפ"ט ז,שחשש שפרעה יצא מדעתו ואם יעמוד אחר תחתיו אולי לא ישאירו בתפקידו ולכן העז להזכיר בפני פרעה את מה שארע שנתיים קודם.במשך השנתיים חשש שר המשקים להזכיר בפני פרעה את אותה תקרית שבגינה הושלך אל בית הכלא כדי לא לעורר מחדש את זעמו של פרעה ורק כעת ובמיוחד לאור הנסיבות הדומות למה שהתרחש לפני שנתיים : יום הולדת את פרעה,חלום תמוה שאין לו פתרון וסכנה שמרחפת באוויר נזכר שר המשקים באותו נער עבד עברי הלא הוא יוסף.מנגנון ההדחקה והצורך לשרוד והדאגה לאינטרס האישי שלו בלבד הם אלו שהנחו את שר המשקים.
2.שכחת החלום ביום הזיכרון:
רבים מהחלומות שלנו נשכחים מאיתנו עם בוקר היות ונועדו לתת מענה לצורך פנימי בעת השינה, ובכל זאת אנו מוצאים את עצמנו זוכרים חלק מהם ומנסים למצוא להם מענה ופירוש.הקב"ה השכיח מפרעה את חלומותיו המאוד יוצאי דופן במשך שנתיים, עד אשר הגיע הזמן שתעלה קרנו של יוסף ופרעה יווכח בחכמתו הרבה שכן הפתרון גם כן נחלם על ידו ונשכח.ע"פ חז"ל פרעה חלם את חלומותיו המיוחדים בראש השנה.ומדוע דווקא בראש השנה? אפשר להביא כמה וכמה הסברים לכך אך הפשוט מכולם לע"ד הוא המסר שראש השנה הוא יום הזיכרון, יום שבו אנו מזכירים בפני הקב"ה את מעשינו הטובים ומקווים שידון אותנו לכף זכות.ההקבלה לסיפור שר המשקים ופרעה (להבדיל אלף אלפי הבדלות) בהירה וברורה.פרשת מקץ פותחת אם כן בסימן הזכרויות ביום הזיכרון(הוא ר"ה) שהוא גם יום ההולדת של פרעה.ראש השנה הוא יום ההולדת של האדם, יום שבו נסגר מעגל ונפתח מעגל חדש ועל כל אדם מוטלת המשימה של עצירה משטף החיים וניסיון להיזכר בכל ענייני השנה החולפת במעין חשבון נפש פנימי שמטרתו להסתכל על העבר במטרה לצלוח את העתיד.כל הנושאים שהוכנסו לקרן זווית במרתפי הזיכרון עולים וצפים ביום זה במטרה ללמוד מהם לקחים ולהמשיך הלאה במסע החיים.
3.הזיכרון הארוך של יוסף:
יוסף נחרץ ונחוש להוכיח לעצמו ולאחיו כי חלומותיו לא דיברו שווא.זו הסיבה, ע"פ הרמב"ן, שאינו שולח מסר אל משפחתו כל שנות שהותו במצרים. הוא ממתין ומייחל ליום בו יתגשמו חלומותיו.ולכן כאשר חלומות מתחיל להתממש הוא דואג ששום דבר לא יפגע במציאות המתרקמת.בעל "אמרות חכמה על התורה" מסביר את הצורך להאשים את האחים דווקא בעוון ריגול וז"ל :
"ידע יוסף, שאם יעכב אותם באשמת גניבה, והם הלוא יודעים כי הם חפים מפשע, הם יתמרמרו וישאלו את השומר עליהם, מי זה האדון שהורה לעצור אותם, וזה, ודאי יאמר להם שמדובר במושל חדש על מצרים, עברי אחד שפעם היה עבד ועלה לגדולה, ואז היה חשש שהם יגלו בעצמם שבעצם מדובר ביוסף. לכן "הדביק" להם יוסף אשמת ריגול, ואז, ידע, הם לא יעמיקו חקור עם שומריהם בשאלות עליו, שכן זה רק יגדיל את החשד כלפיהם כי מרגלים הם."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה