טבעם של סודות ושקרים שעם חשיפתם הם מהווים קרקע פורייה למתח,לכעס רב,ולשנאה יוקדת. יעקב אבינו ביקש לשבת בשלווה בארץ מגורי אביו,ארץ כנען אך רוגזו של יוסף קפץ עליו.מהו אותו רוגז? בקריאה הצמודה לפשט הכתוב נדמה כי בית יעקב מתחיל להתמלא בבעלי סוד ויודעי ח"ן, כל אחד וטעמיו עמו. נסקור תחילה את הסודות וננסה לעמוד על המניעים לקיומם. הראשון לשמור סוד הוא יעקב " :וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר". כלפי חוץ הוא מפקפק במשמעות חלומו של יוסף אודות הירח, השמש והכוכבים המשתחווים לו אך בתוך תוכו "היה ממתין ומצפה מתי יבוא" (רש"י). גם ראובן המבקש מאחיו להשליך את יוסף לבור תחת הריגתו ממש מסתיר את כוונותיו לְמַעַן הַצִּיל אֹתוֹ מִיָּדָם לַהֲשִׁיבוֹ אֶל אָבִיו. עם מכירת יוסף האחרים שומרים בסוד את אשר עשו,ראובן מסתיר בסוד את החלק שלו במחדל ואף יצחק היודע כי יוסף חי מסתיר זאת מבנו ש"היה יודע שהוא חי, אמר :היאך אגלה והקדוש ברוך הוא אינו רוצה לגלות לו"(רש"י) "ויצחק היה בוכה מפני צרתו של יעקב, אבל לא היה מתאבל, שהיה יודע שהוא חי"(רש"י). יהודה מסתיר מתמר כלתו את הסיבה לסירובו לחתנה עם שלה בנו הקטן אחרי מות שני בניו-בעליה כִּי אָמַר פֶּן יָמוּת גַּם הוּא כְּאֶחָיו ותמר מסתירה את זהותה מול יהודה עד לרגע האמת,בו עמדה להישרף באשמת זנונים.מה הניע את כל אחד מבני משפחת יעקב להסתיר סודות וכוונות?
על מנת להתחקות אחר התשובה יש צורך להיכנס אל עובי הקורה של האווירה ששררה בבית יעקב ואשר הועברה במודע או שלא במודע דרכו ודרך יצחק אביו אל שאר בני ביתו. לאחר עשרים שנות גלות,בהם רומה יעקב פעם אחר פעם ע"י חותנו, יעקב חש כי הגיע אל המנוחה והנחלה ושכל צרותיו מאחוריו ובראשם התוצאות הקשות של השגת הברכות במרמה בעידודה ויוזמתה של רבקה אמו. הרשב"ם מסביר כי מה שהניע את רבקה ונתן לה את הביטחון לומר ליעקב "עלי קללתך בני" הייתה הנבואה שניתנה לה בעודה בהריון "ורב יעבוד צעיר" וכל פעולותיה נועדו לממש את אותה הנבואה. סביר להניח שהטראומה בעקבות התוצאות הקשות של המעשה לפיהן יעקב נאלץ לברוח מבית הוריו ולחיות בגלות במשך זמן כה רב הביאו אותו לנקוט בגישה שיש לתת לנבואות ולחלומות נבואיים להגשים את עצמם ללא מעורבות אקטיבית. זו אם כן הסיבה לכך שיעקב מסתיר מבניו את דעתו האמיתית על חלומותיו של יוסף ועל סיכויי מימושן שכן חשש שינסו לסכלם בעוד יוסף יפעל, כמו סבתו, במלוא המרץ כדי להגשימן . זו גם הסיבה שיצחק, שגם כן נפגע מגנבת דעתו ומהשגת הברכות במרמה, לא מספר לבנו את אשר הוא יודע על יוסף דרך רוח הקודש. בבית יעקב עושים אם כן הפרדה בין רוח הקודש לחיי החול.הגישה הפסיבית אל המציאות תואמת את פירושו של הרשב"ם למעשה מכירת יוסף לפיו לא האחים הם שמכרו אותו שכן רק הניחוהו בבור והמדיינים מכרוהו ויוסף נגנב שלא בידיעתם שכן כמעט כולם החזיקו בגישה של "שב ואל תעשה-עדיף".
כנגד גישה פסיבית זו עומדים שניים הנוקטים באקטיביות יתר ע"מ לממש את האינטואיציה הנבואית שמפעמת בהם: יוסף ותמר.אין זה מקרי כמובן שכל אחד מהם עתיד להוליד את אחד משני המשיחים: משיח בן יוסף ומשיח בן דוד הבא מזרעה של תמר.שלא כדעת אביו, יוסף מחזיק בדעה שאת הטעות של סבתא רבקה יש לתקן לא ע"י פסיביות והתבטלות אל מול הידיעה נבואית אלא ע"י עשיית הדברים באופן גלוי לחלוטין,שלא כמו בסיפור הברכות שם נעשו הדברים בהסתרה ובמידור מלא מעשיו ומיצחק. זו הסיבה שהוא משתף את אחיו בחלומותיו אע"פ שהמחיר הוא שיעורר עליו את רוגזם,הוא מביא את דיבתם אל אביו ואינו מסתיר דבר מבני משפחתו. הוא גם פועל במרץ למימוש החלומות הנבואיים, למשל ע"י הצעותיו המעשיים לפרעה לאחר שפתר את חלומותיו.לעומתו ,תמר,ממשיכה דווקא את הקו של רבקה ומסתירה את מעשיה ובעת התחזותה בְּפֶתַח עֵינַיִם אֲשֶׁר עַל דֶּרֶךְ תִּמְנָתָה היא מתכסית בצעיף (ובכך עושה מעשה דומה לזה של רבקה בפוגשה את יצחק) וכל זאת כאמצעי להשגת מטרתה- להדבק בזרעו של יהודה. כשהיא חושפת זהותה היא עושה כן בצורה מרומזת שרק יהודה יבין את משמעותה ובזכות מילות "צדקה ממני" הוא זוכה להוליד,כאמור, את דוד ולעתיד לבוא את המשיח. זוהי נקודת המפנה אשר ממנה והלאה גם יהודה הוא היוזם ("ויגש יהודה") והפסיביות שאפיינה את בית יעקב הולכת ומפנה את מקומה לאקטיביות זקופת קומה.
שתי הגישות בבית יעקב למימוש החזון הנבואי קיבלו הד גם בימנו ביחס לתהליך הגאולה והקמת מדינת ישראל: זו הפועלת לקירוב הגאולה באופן מעשי וזו המאמינה בבית מקדש היורד מהשמיים ומחזיקה בגישה פסיבית עד למימוש הגאולה מאליה. סיפור יוסף ואחיו מלמדנו שדווקא הגישה האקטיבית והנחושה של יוסף באפיק אחד ותמר באפיק האחר למימוש החלומות והחזון היא זו שקרבה אותם אל קרקע המציאות ולקבלת סיעתא דשמיא בדרך אל מימושן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה