יתרו : משמעויות השמיעה

וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי הוֹצִיא יְהוָה אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם (יח,א)
עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי אִיעָצְךָ וִיהִי אֱ-לֹהִים עִמָּךְ הֱיֵה אַתָּה לָעָם מוּל הָאֱ-לֹהִים וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת הַדְּבָרִים אֶל הָאֱ-לֹהִים (יח,יט)
וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חֹתְנוֹ וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר (יח,כד)
וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ (יט,ה)
וַיֹּאמֶר יְ-ה-וָ-ה אֶל מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל יְ-ה-וָ-ה: (יט,ט)

השמיעה, אחת מ-5 החושים בהם תופס האדם את המציאות המתקיימת סביבו, מוזכרת בפרשה 5 פעמים בהקשרים ומשמעויות שונות.מה בדיוק שמע יתרו? התורה אינה מפרטת.מה משמעות הביטוי הכפול "שמוע תשמעו"? ומדוע האמונה במשה חייבת להתקיים גם באמצעות השמיעה והלא כבר נאמר שב"י "רואים את הקולות"?

נחלקו הפרשנים מה בדיוק שמע יתרו שגרם לו לבוא לקראת משה ולעזוב את משרתו ככהן מדיין ויש לומר שהתורה לא פירשה מה שמע משום שזה לא העיקר, העיקר הוא שיתרו שמע- ובא ( כמובא ברש"י).כל עמי האזור שמעו, כפי שמתואר בשירת הים ( שמעו עמים ירגזון) אך השמיעה על מעשי ה' לא הביאה אותם לכדי מעשה ולכןהריהי שכניסה באון אחת ויציאתה מרעותה.מעשהו של יתרו ששמע, הפנים, ועשה מעשה היא שמועה שיש לשים עליה את הפוקוס, זוהי שמיעה שמחייבת כל אדם מאמין באשר הוא.וכשם שהוא יודע לשמוע הוא יודע להשמיע עצות באזני חותנו משה וזה האחרון ניחן בענווה הראויה להקשיב ואף לבצע ושוב זוהי שמיעה המביאה לידי מעשה.
הביטוי "שמוע תשמעו"המובא דברי ה' לב"י מלמד אותנו על דרישה כפולה: לשמוע היום ולקיים את מצוות ה' אך יתרה מזו: להצליח להישאר במעמד זה של יכולת לשמוע ולקיים את דברי ה' גם בעתיד, גם בשיגרת היום יום ולא רק במעמד הנשגב של מתן תורה.האמונה שדברי משה חייבת לעבור גם דרך חוש השמיעה כדי להקיף את כל החושים במעמד הנשגב שכן האמונה, כך ע"פ הרמב"ם , מושגת ע"י השכל,החושים ודברי הנביאים ולכן ב"י חייבים גם לשמוע שה' דיבר עם משה ולא פחות חשוב מכך- להשמיע מסר זה הלאה לדורות הבאים ובכך להעביר את המסורת על המעמד המיוחד ולבסס בזה את האמונה שה' ובמשה.
יוצא אם כן ששמיעה מצריכה גם מעשה בצידה - ע"מ שיוכח שהדברים אכן חלחלו אל השומע ולא נפלו על אזניים ערלות ולא פחות חשוב שהשומע ידע להשמיע את הדברים הלאה, לצורך העברת המסר הלאה לדורות הבאים.